סמל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
סמל מועצה אזורית עמק יזרעאל
סמל משרד התרבות והספורט
סמל קיבוץ יפעת

צריף התרבות
צריף זה נבנה עם הקמת קיבוץ יפעת (1953-54), והוא אחד מ-6 צריפים שנבנו בקיבוץ. בכל צריף היו חמישה חדרים ומרפסת. המקלחת הציבורית לדיירי הצריפים הייתה בגבעה. בצריף זה גרו בהתחלה משפחות צעירות, ואילו בצריפים האחרים שוכנו בני הנעורים, ומאוחר יותר - החיילים.
בשנת 1956 הצריף עבר הסבה, ושימש כחדר לימודים לחברת הנוער הראשונה ביפעת - "אלומה", אשר רבים מבניה ובנותיה נשארו ביפעת.
בשנים 1960 - 1978 הצריף שימש כחדר ללימוד מלאכה, כחדר לימודים, ובהמשך שימש כמקום למפעל תעסוקת הקשישים - "טעם".
מאמצע שנות ה-80 שימש הצריף כמחסן פורים (תלבושות) וכמחסן תרבות. במקביל, פורקו שאר הצריפים באזור.
בשנת 2016, לאחר מאבק ציבורי על שימור הצריף, שינוי התב"ע ושיוך הדירות, עבר צריף התרבות הסבה והיה למבנה מגורים.
סיפורים אישיים וזיכרונות רבים, היסטוריה ומורשת מקומית, עולים משכונת הצריפים, והצריף היחיד שנותר, הוא העדות לקיומם.

The sign shape is rectangular but its head is designed according to the silhouette of the old building of the Gymnasia Herzliya, which serves as a logo of the Council for the Preservation of Heritage Sites in Israel

The hut was photographed on the same day Click for a larger image

Translation of the text on the sign:
Symbol of the Council for the Preservation of Heritage Sites in Israel
Emblem of the Jezreel Valley Regional Council
Symbol of the Ministry of Culture and Sports
Kibbutz Yifat symbol

The Culture Hut
This shack was built with the establishment of Kibbutz Yifat (1953-54), and is one of 6 shacks built on the kibbutz. Each hut had five rooms and a balcony. The public shower for the residents of the barracks was on the hill. In the beginning, young families lived in this barracks, while the other barracks housed the youth, and later - the soldiers.
In 1956, the hut was converted, and served as a classroom for the first youth society in Yifat - "Aluma", many of whose sons and daughters remained in Yifat.
In the years 1960 - 1978, the hut was used as a room for learning a craft, as a study room, and later it was used as a place for the elderly employment enterprise - "Ta’am".
From the mid-1980s, the hut was used as a Purim warehouse (costumes) and as a culture warehouse. At the same time, the rest of the barracks in the area were dismantled.
In 2016, after a public struggle for the preservation of the shack, the change of the urban building scheme and the assignment of the apartments, the cultural shack underwent a conversion and became a residential building.
Many personal stories and memories, history and local heritage, emerge from the neighborhood of the shacks, and the only remaining shack is the evidence of their existence.