המקק שנכנס לו ג’וק
סיפור: דבורה עומר
פיסול: צביקה קנטור
איור: טלי קריבולט

[לוח 1]
היה היה חרק בצבע חום כהה מבריק. כשנולד הקטן הוא נקרא תיקן, כאילו שהוא משהוא מתוקן.
אבל כשהחרק הזה קצת גדל, כל מי שפגש בו, דרס, רסס או הכה אותו, ואז התחילו לכנות אותו מקק.
אולי מפני שהשם הזה נשמע קצת כמו המילה מכה.
החרק סבל מאד. במשך הזמן הוא די התרגל לעלבונות, אבל לא למכות, ולכן הירבה האומלל לבכות ולהתלונן על מר גורלו. באותה תקופה התאהב המקק בחיפושית כתומה עם נקודות כהות שנקראה פעם פרת משה רבנו ועכשיו קוראים לה מושית.

הקטנה הזאת, בעלת הגוף העגלגל, מצאה כל כך חן בעיני המקק עד שהוא התגבר על בושתו, ניגש אליה והציע לה חברות.
"טובים השניים מהאחד," קבעה החיפושית - מושית והוסיפה, "אבל לי יש כבר חבר," היא סיפרה לג’וק. והוא התאכזב מאד.

מתוך : המקק שנכנס לו ג’וק

[לוח 2]
כדי לעודד את האוהב המאוכזב סיפרה החיפושית למקק : כי ביער אחד, רחוק מכאן, גר פרפר קוסם. והציעה לצאת לחפשו. ולבקש ממנו שיהפוך את המקק לחזק וענק. כך שאף אחד לא יוכל להציק לו אף פעם, אבל הג’וק הפחדן חשש לזוז ממקומו. לכן הכריזה מושית :
" להתייאש תמיד אפשר להספיק", וגם הזכירה לו את הפתגם, כי,
" אין דבר העומד בפני הרצון!"
וכך הלכו המקק והחיפושית עד שהגיעו אל הפטריה.
עליה נרדם הקוסם - הפרפר.

מתוך : המקק שנכנס לו ג’וק

One of the Story Gardens in Holon, gardens designed according to children’s books. This garden, which is located in the "Story Gardens Cluster" Click for sign's details, Click for sign's details

The garden with sculptures depicting the story was photographed that day
Board I - Click for a larger image
Board II - Click for a larger image
Click for a larger image Click for a larger image

Translation of the text on the sign:

The cockroach that cockroach enters his head
Story: Deborah Omar
Sculpture: Zvika Kantor
Illustration: Tali Cribult

[Board I]
There used to be a glossy dark brown insect. When the little one is born he is called a cockroach, as if he is something he has corrected.
But as this insect grew a little, everyone who encountered it ran over, sprayed or hit it, and then they started calling it a cockroach.
Maybe because that name sounds a bit like the word hit.
The insect suffered greatly. Over time he became quite accustomed to insults, but not to beatings, so the unfortunate often cried and complained about his bitter fate. At that time, the cockroach fell in love with an orange beetle with dark spots that was once called the Ladybug and is now called Mushit.

This little one, with the round body, was liked by the cockroach until he overcame his shame, approached her and offered her friendship.
"The two are better than the one," the beetle stated - Moshit and added, "but I already have a boyfriend," she told the cockroach. And he was very disappointed.

From: The cockroach that cockroach enters his head

[Board II]
To encourage the disappointed lover, the beetle told the cockroach: that in one forest, far from here, lives a magician butterfly. And offered to go out looking for him. And ask him to make the cockroach strong and huge. So no one would ever bother him, but the cowardly cockroach was afraid to move. That’s why Mushit announced:
"To despair can always be enough," and also reminded him of the saying, that,
"There is nothing that stands in the way of desire!"
And so the cockroach and the beetle went until they reached the mushroom.
The magician - the butterfly - fell asleep on it.

From: The cockroach that cockroach enters his head