סמל גן-סיפור
סמל העיר חולון

איתמר פוגש ארנב
כתב: דויד גרוסמן
עיצוב ופיסול: אורית מזוריק
ביצוע: דדוליין

[קטע מהספר מס’ 1]
איתמר אוהב חיות. איתמר אוהב את כל החיות שיש. איתמר אוהב אפילו חיות שאין, כמו חד-קרן, או כמו דינוזאור.
... איתמר אף פעם לא פחד מאריות, ולא מנמרים עם שיניים חדות.. לא מדרקונים איומים.
רק מארנבים הוא מפחד תמיד.
דווקא ארנבים.
כאלה קטנים.
כל כך מוזר:
מעל למיטה של איתמר תלויה תמונה עם אריות - והוא אוהב להסתכל בהם כל לילה בלי שום פחד.
אם למשל הוא יפגוש נמר ליד המכולת של עבודי - הוא לא יברח.
ואם-ואם-ואם פעם במקרה ידפק אצלו בדלת דרקון איום. איתמר בלי פחד יגיד לו ככה: "ג’ימליה - ג’ים!" והדרקון מיד יברח.
כזה גיבור הוא.

[קטע מהספר מס’ 2]
... רק עם ארנבים יש לו בעיה קטנה...
... וכשהוא מטייל עם אמא ואבא לגן החיות, והם מגיעים לכלוב של הארנבים - הוא שם את הידיים על העיניים כדי לא לראות. לא לפחד.
איתמר חושב ככה: ארנב זאת חיה מסוכנת מאוד.
איתמר חושב גם מחשבה כזאת: ארנב זאת חיה גדולה כמו פיל, וכולה מלאה שיניים. אפילו בזנב.
איתמר בטוח שארנבים טורפים ילדים.
ואי-אפשר להסביר לו שהוא טועה.
הוא בכלל לא מוכן לשמוע.

[קטע מהספר מס’ 3]
אבל יום אחד קרה דבר מעניין:
איתמר יצא לטיול עם אבא ואמא שלו. הם טיילו ביער קטן.
...פתאום רץ מישהו קטן-קטן וחמוד-חמוד ונתקל באיתמר, ושניהם נבהלו וצעקו יחד: "אמא’לה!"
המישהו הקטן-קטן והחמוד-חמוד הביט באיתמר.
למישהו היתה פרווה חומה וזנב קצר מאוד, ואזניים ארוכות, ושפמפם קטן.
השפמפם רעד קצת מרב פחד.
"מי אתה?" שאל המישהו.
"אני איתמר." אמר איתמר
..."אני בעצמי ילד!" צחק איתמר.
...המישהו צרח צריחה קטנה... "אבל אתה לא נראה לי רע" אמר.
"נוכל להיות חברים," אמר איתמר, "אבל לא אמרת לי מי אתה."
"אה," אמר המישהו, "אני ארנב."
"ארנב?!!" ... "אבל אתה לא נראה לי רע,", אמר איתמר.
..."בוא," אמר לו איתמר, "נשחק באצטרובלים."

One of the Story Gardens in Holon, gardens designed according to children’s books.

The garden is located in the Story Gardens cluster, Kiryat Ben Gurion, the Jubilee grove Click for a larger image

The garden with sculptures depicting the story was photographed that day
Click for a larger image

Excerpt from Book No. 1 Click for a larger image Click for a larger image

Excerpt from Book No. 2 Click for a larger image Click for a larger image

Excerpt from Book No. 3 Click for a larger image Click for a larger image

Translation of the text on the sign:
Garden-story symbol
The emblem of the city of Holon

Itamar meets a rabbit
Author: David Grossman
Design and sculpture: Orit Mazurik
Performed by: Deadline

[Excerpt from Book No. 1]
Itamar loves animals. Itamar loves all the animals there are. Itamar even loves animals that do not exist, like a unicorn, or like a dinosaur.
... Itamar was never afraid of lions, nor tigers with sharp teeth .. not terrible dragons.
Only rabbits he is always afraid of.
Rather rabbits.
Such small ones.
so strange:
Above Itamar’s bed hangs a picture with lions - and he likes to look at them every night without any fear.
If, for example, he meets a tiger near Abodi’s grocery store, he will not run away.
And if-and-if-and if ever by chance a terrible dragon will knock on his door. Itamar without fear will say to him like this: "Gimelia - Jim!" And the dragon will immediately run away.
Such a hero he is.

[Excerpt from Book No. 2]
... only with rabbits he has a little problem ...
... and when he walks with mom and dad to the zoo, and they come to the rabbit cage - he puts his hands over his eyes so as not to see. Not to be afraid.
Itamar thinks like this: A rabbit is a very dangerous animal.
Itamar also thinks such a thought: A rabbit is a large animal like an elephant, and it is full of teeth. Even in the tail.
Itamar is sure that rabbits prey on children.
And it is impossible to explain to him that he is wrong.
He’s not ready to hear at all.

[Excerpt from Book No. 3]
But one day an interesting thing happened:
Itamar went on a trip with his father and mother. They were hiking in a small forest.
... Suddenly someone small-small and cute-cute ran into Itamar, and they both got scared and shouted together: "Mommy!"
The small-cute someone looked at Itamar.
Someone had brown fur and a very short tail, and long ears, and a small moustache.
The small moustache shook a little out of fear.
"Who are you?" Asked someone.
"I’m Itamar." Said Itamar
... "I’m a kid myself!" Itamar laughed.
"Someone screamed a little scream ..." but you do not look bad to me "he said.
"We can be friends," Itamar said, "but you did not tell me who you are."
"Ah," said the man, "I am a rabbit."
"Rabbit?!!" "But you do not look bad to me," said Itamar.
"Come," Itamar told him, "we will play with pine cones."