סמל העיר רמת גן

האמפיתיאטרון
מעברה השני של החומה שאתם ניצבים כרגע מולה, היה פעם בית קולנוע. אחד,יחיד ומיוחד - אמפיתיאטרון. בית קולנוע פתוח, בלב הגן.
בשנות החמישים והשישים, העלייה ל"אמפי" בלילות הקיץ היתה הרבה יותר מבילוי של סרט ולא משנה אם הגעת כדי לצפות במחזה, קונצרט או רסיטל של יפה ירקוני ושושנה דמארי. במילה אחת - חוויה.
באולמות הקולנוע הדחוסים, בימים שעדיין לא היו מזגנים, הצטופפו צופים מיוזעים. הישיבה בשעות הערב באמפיתאטרון הזכירה שיר פסגות ממקום אחר ... "אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים נישא ברוח הערביים..."

בכרטיס אחד קיבלו הצופים תפאורה מושלמת; מסביב לחומות היתמרו ברושים, פיקוסים ואורנים מלבלבים. בלילות בהירים, כשהשמים היו זוהרים, נדמה היה שהקהל יושב במצפה כוכבים. הירח עלה לאיטו ממזרח, העגלה הקטנה, המאדים ויופיטר מדרום, ומצפון בהק כוכב הצפון. היה שם גם ונוס, דבורה קר, ברט לנקסטר ופרנק סינטרה. כולם יחד הרקיעו שחקים. מעתה ועד עולם.
האמפיתאטרון הוקם בשנת 1947. 550 מקומות ישיבה. בנוסף לפן התרבותי-חווייתי, התקיימו באמפיתאטרון כנסים, מופעים של בתי הספר וטקסים עירוניים.
שערי האמפיתאטרון ננעלו בתחילת שנות השמונים.

The End

[תמונות]
התמונה העליונה: חגיגות סיום שנת הלימודים באמפיתאטרון, 1.7.1946, צלם: פוטו זינגר
בתמונה מימין: כרזה מהסרט ’מעתה ועד עולם’. מימין לשמאל - דבורה קר, בארט לנקסטר, פרנק סינטרה (באמצע), מונטגומרי קליפט ודונה ריד בזרועותיו.
התמונה התחתונה: שושנה דמארי באמפיתאטרון, שנות ה- 40, צלם: פוטו איפלא

בית קריניצי
בית העיר רמת-גן

Picture from the open exhibition at the Abraham Garden, an exhibition commemorating the history of the city of Ramat Gan.
The exhibition is located on the wall of the amphitheater, in the Abraham Garden.

In the next photo taken that day, the exhibit is displayed and topped by Shlomo Katz’s Sgraffito Click for a larger image

Translation of the text on the sign:
Ramat Gan city symbol

The Amphitheater
On the other side of the wall you are currently facing, there was once a movie theater. One, unique and special - an amphitheater. An open cinema, in the heart of the garden.
In the fifties and sixties, the ascent to "Amphitheater" on summer nights was much more than a movie pastime no matter if you came to watch a play, concert or recital by Yaffa Yarkoni and Shoshana Damari. In one word - experience.
In the crowded movie theaters, in the days when there were no air conditioners, sweaty spectators crowded. The evening sitting in the amphitheater was reminiscent of a song of peaks from another place ... "Mountain air as clear as wine and the smell of pines carried in the evening breeze ..." [from the song: Jerusalem of Gold]
The amphitheater was established in 1947. 550 seats. In addition to the cultural-experiential aspect, conferences, school performances and urban ceremonies were held in the amphitheater.
The gates of the amphitheater were locked in the early 1980s.

The End

[Pictures]
Top photo: Graduation celebrations at the amphitheater, July 1, 1946, Photographer: Photo Singer
Pictured right: Poster from the movie ’From Now to Forever’. From right to left - Deborah Kerr, Bart Lancaster, Frank Sinatra (center), Montgomery Clift and Donna Reed in his arms.
Bottom photo: Shoshana Damari in the amphitheater, 1940s, Photographer: Photo Ifla

In one ticket the spectators got a perfect set; Cypresses, fig trees and flowering pines towered around the walls. On clear nights, when the sky was bright, the crowd seemed to be sitting in an observatory. The moon rose slowly from the east, the Ursa Minor, Mars and Jupiter from the south, and from the north the North Star shone. There were also Venus, Deborah Kerr, Brett Lancaster and Frank Sinatra. All together they skyrocketed. From now until forever.

Krinitzi House
Ramat Gan City House